גם אחרי המהפכה
כשהאהבה בשלטון
העצב לא מת
ולא הולך לישון
הוא חי במחתרת
של ים הדמעות
מאמיניו הדיכאוניים
מדליקים לו נרות
העצב לא נעלם
הוא לך ממתין
שתשתה מהאכזבה
ואת הדיכאון תזמין
ואז הוא יחיה
בתוך ליבך המנוח
אתה תרצה להילחם
ולא יהיה לך כוח
הוא ישתלט לגמרי
על מחוזות השמחה
ירצח את האושר
ויגלה את התקווה
הוא ישתלט על ארמון
האהבה תוך שניות
עכשיו אתה הובסת
וכולם יכולים לראות
אתה משועבד לעצבות
אלוהיך דיכאון
העצב לא מת
הוא עכשיו בשלטון