חיים נוי / כדרדר |
כדרדר, אכן כדרדר,
אחוש עצמי לעתים כערער.
בלילות החמים וקרים כאחד,
כבשדה קוצים שאובד ואבד.
בין הזעה ומחנק בגרוני,
חולפים החיים ונותר זכרוני.
נטל העול וחיי השטות,
על זה המצח הננו חרוט.
מלחמת קיום של היום- יום,
תטריד מוחי גם ורדום.
לשמור על כוחי שעדיין נותר,
שפיות דעתי ועל כל השאר.
כדרדר, אכן כדרדר,
אחוש עצמי לעתים כערער.
האם הדרדר כמו שהינו,
אינו מיפה המדבר ביופיו:
ושומרו לבל ימוש ממקומו?
12.10.94
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|