העלים הצהובים בנשרם על מרבד ירוק-צהוב משהו:
הצבע המתקלף והסדוק מהחום שהיה על ספסלי הגן
הדהויים, כמדברים אלי ומספרים...
כי קיץ לוהט עבר עליהם ולא הושקו בזמן.
הדי התשוקות ואנחות מלילות החמים-
מגיעים אל אוזני.
צחוקים וצהלות של ילדים המשתובבים
והנאותיהם בדמדומם שלפני האחרון.
ציוצם ומשק כנפיהם של בעלי הכנף:
כל אלה מגיעים אלי.
פתאום נחו עיני על פרפר כה ססגוני בצבעיו
הנפלאים וחשתי שלא הדים המה,
אלה קולות מהעבר הם ששמעתי.
אז פשוט נזכרתי:
שבסרט הזה כבר הייתי.
מחר יבוא החורף ויביא עמו: צינה, קור, לחות,
רעדה, חיל, זקנה, מוות.
אחר אשוב מחדש...
הוא אשר לחש לי הגן.
1.10.94
|
