חיים נוי / דור אחר דור |
מפה צחורה פסים של תכלת,
היא יחידה ואין אחרת:
בתוך ליבנו זה חרוט,
אם נתבקש נדע למות.
טין ובוץ על ההולכים,
צחנה וריח של זעה-
כילדים שמשחקים
ובידיהם נע המקלע.
שטים קדימה כסופה,
מול מכונות יורקות האש:
הראו לי נוער בתבל-
האם כזה עוד יש?
הס: נדמו טרטורי המכונות,
מתפזר ענן גפרית שבאוויר:
רכונים, שוכבים, עומדים בתעלות,
ומצפים ליום שרק יאיר.
אוספים את אלה שהיום אינם איתנו עוד:
מכסים בזה הדגל וממשיכים לצעוד...
18.10.85
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|