הוי יש בי מטען של רע ושל טוב,
של יפה מכוער עד אין סוף.
הרוצה החוצה בשיר לפרוץ,
לא עוזר עד כמה שאחפוץ.
בשחור בלבן ורוד ואדום,
בכל גווני הקשת.
במהירות על אורית,
לא ניתן לתפוס או לגשת.
זהו רגע נצחי החולף במוח,
ולו לשבריר של שניה.
בי נשבעתי בשלב החיים:
אנציח את זו הדממה.
הטוב והרע בשלל צבעיו,
על בד אניח ברצף.
למען יראו יזינו עיניים,
אל עצמם יביטו בחטף.
הוי יש בי מטען של טוב ושל רע,
של יפה מכוער עד אין סוף.
הרוצה החוצה בשיר לפרוץ,
לא עוזר עד כמה שאחפוץ.
24.9.85
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.