סיפורנו מתחיל ביום בהיר אחד. בביתו של אלי, כאשר הוא ואמנון
ישבו וזרקו חפצים על החתולה של השכנה. הם תכננו להתגנב ולחקור
פרטים על הבית של יואל שהיה במעלה השכונה ותמיד היה לביתו ריח
של מרפאת שיניים ואמו הייתה רוצחת שכירה. השמועות סיפרו שהיא
נועלת אותו, את אחיו ואת בעלה בשירותים ושהם עושים משהו שלא
מוצא חן בעיניה. אז ככה יואל שהיה שכנם וחברם "עלק" לכיתה (טוב
זה רק בגלל רוחל'ה שחייבה אותם) הזמין אותם למשחק בביתו
המסריח.
בעודם זוממים מזימות לירון-מן שהיתה אחותו של אלי ישבה בחדרה
וצותתה לשיחתם ואכלה קערית של ספגטי. לירון-מן הייתה עצומה
ענקית והייתה חזקה אפילו יותר מהאנדרטייקר ויותר
מ457457573005454909 סוסים(טוב נו יותר...פשוט לא היה לי כח
לכתוב) .
בעודם עולים לבית של יואל עקבה אחריהם לירון-מן (היא שמעה
שמקבלים שמה ממתקים חינם אז...היא רצה גם). הם ישבו בחדרו של
יואל ואכלו ממתקים לירון-מן ניצמדה לחלון מרוב שהיא התגרתה
ונזל לה ריר מהפה והחלון נישבר. היא ברחה והסתתרה מאחורי
המכונית (שלא ממש הסתירה אותה אבל טוב...). אז ככה: רוחל'ה
ניכנסה לחדר של יואל וגררה את החבורה לשירותים ברגליים וקשרה
אותם ושמה אותם בשירותים.
פתאום כל אנשי השכונה הריחו ריח נוראי של ממש. היה רעש של
פצצות כולם ברחו למקלטים לבשו מסכות אב"כ! מה קרה? לירון-מן
הפליצה! המשטרה הגיעה ורוחל'ה ברחה . וכל הסיפור מסתיים בכך:
שלירון-מן הפליצה והצילה את כולם!