דני שטרית / שיר המעלות |
ופעמי לבך רטטו בחוזקה
וזקפו קומתך,
כשיבולת השדה.
גזרתך מטיבה עמך,
גברים יטיבו להביט בך,
ויבחנו, {אף כי אינם בוחני יופי}
וידקדקו, {אף כי אינם דקדקנים}
וישרקו, { אף כי זייפני שריקות הם}
וישירו, { ינסו לפחות}
ואני,
כמחזר אחר גזרתך, אחרייך
אטיב להרשימך
דווקא במעלותייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|