היא עומדת מול המראה הגדולה בסלון. הוא יושב ומתבונן בה בשתיקה
בחרמנות מוסבת. הג'ינסים הכחולים נצמדים לישבן הקורץ הנוצץ
שלה. בעיניו הכמהות הוא נוצץ וחוצץ בין רגליה הארוכות לפלג
גופה העליון, אותו חלק המכוסה בגופיה חומה. כתפיותיה הדקות
מונחות ברוך על מורדות צווארה המבריק. זוג שדייה מציצים מבעד
לגופיה והם שזופים כמו שתמיד הוא רצה לדעת שהם היו.
את פטמותיה לא ניתן לראות אך עיניו סבורות שהן כהות ויפות לא
פחות. שיניו חושקות בנשיכה עדינה בכהות הזאת. במראה מבעד לשערה
השחור הפראי היא יכולה בזוג עיניה היוקדות לראות אותו מביט בה,
בוער אש של תשוקה, והיא מחייכת בחיוך השובב הזה שלה. ואז מגיע
הרגע הזה, היא מלטפת את ריסיה ברימל והרגע הזה משום מה מחרמן
אותו. הוא היה רוצה להיות המברשת הקטנה שיוצאת מהבקבוק הקטן.
לפתע הוא חש תזוזה בתוך תחתוניו.הוא קם מהכיסא מתקרב אליה
בצעדים עדינים ונעמד מאחוריה. היא מתעלמת,לפתע חצי בהלה,שפתיה
הבשרניות חושפות חיוך זהיר. הוא מחבק אותה לאט, מוריד את ידיו
לעבר הכפתור במכנסי הג'ינס ופותח אותו. מבלי לחשוב יותר מדי
מוריד את הרוכסן, ואז בנשימה אחת הוא תופס את הג'ינס בחלקו
העליון ופושט אותו ממנה בזריזות ובכוח. תוך שניות אחדות הוא
קורע מעליה חוטיני תחרה לבן.
היא נשארת המומה מול המראה רק הגופייה מסתירה את פלג גופה
העליון, הוא מקלף גם אותה מעליה.
היא נשארת חשופה מול המראה, הוא ניצב מאחוריה, אברו ניצב זקוף
וחזק קצהו מתחכך בישבנה הנחשק. היא לא בטוחה אם היא רוצה
להישאר או לחמוק, אך אין כבר זמן או דרך לצאת. וגם ערוותה
בוערת ונוטפת נוזלי תשוקה עזים שלא מאפשרים לה לזוז, היא
רועדת. הרימל נופל מידיה ונשמט על הרצפה, הנוזל השחור נמרח על
הרצפה.
לפתע שקט.
הוא מניח יד על הגב המשורטט שלה ומכופף אותה עיניה רואות את
הרצפה. הוא אוחז בישבנה בחוזקה ומחדיר את אברו בחוזקה אל
ערוותה. היא מוציאה קול אנחה חלש. הוא חודר שוב ושוב, מגביר את
הקצב ואת הכוח, ידיו אוחזות כעת את שדייה בחוזקה. הוא מתבונן
במראה מעביר יד אחת אל ראשה ומושך בכוח בשערה כך שגם היא
תתבונן במראה. הם רואים את עצמם, המבטים חודרים. ברזילאית
סקסית ומעליה רוכן משורר מדוכדך.
לאחר זמן מה של תשוקה חמה וחסרת גבולות היא מגיעה לפורקן אדיר,
גניחות הנאה שממלאות את הסלון. מיד אחריה גם הוא מגיע לפורקן.
הוא יוצא ממנה, הנוזל החם ניגר מגופה אל הרצפה.
היא ניגשת אל חדר האמבטיה ושבה לסלון, אוחזת מגבת בידה. "תני
לי לנגב את עצמי", הוא מבקש בעייפות. "קודם אנגב את הרימל",
היא מצהירה. הוא מחבק אותה, היא מחייכת. דמעה נושרת מעינה
ומלטפת את כתפו.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.