שוב עולה לו השחר.
אני מאוד אוהב את השעות האלו, שבהן עומד להסתיים לו המאבק
הנשגב בין חושך לאור.
אוהב את הדקה הזאת, שבה אני מתגלגל מהמיטה אפוף קורי שינה,
והדבר הראשון שהייתי מבקש לעשות זה לשלוח יד לכיוון שלך ולדעת
שאת עדיין לידי, שקועה בשינה עמוקה.
חייב להודות שהנשימות השקטות והרגועות, ביחד עם פני התינוק שיש
לך ברגעים אלה, מעוררים בי תשוקה עזה ללטף לך את הלחי, ולאט
לאט לגלוש לעבר זרועותייך החשופות, ולדעת בכול פעם מחדש שאתך
אצעד עד קצה העולם.
וככול שהדקות נוקפות והשחר עולה, בשקט בשקט עם עצמי מתנהל לו
מאבק עיקש ועקבי בין לנתק ממך את המבט העורג הזה, וללכת להכין
קפה ובין לגנוב עוד כמה דקות של תשוקה טהורה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.