כמו מנהרה
חשוכה וארוכה
כך הם חיי
אורכים,
חשוכים,
מנסים להעביר אותי
למקום שבו מעולם לא הייתי
כמו תעלה
עשרים אלף מיילים מתחת למים
אני נוסע
בלי כיוון מדוייק,
אל עתידי
בתקווה שאולי,
אולי יהיה לי טוב יותר
בעולם החדש,
האם אני אי פעם אגיע
אולי אני אהרג בדרך
יש הרבה תאונות דרכים
אבל משהו אחד עוזר לי להמשיך
וזה אתה.
אתה, שנמצא בסוף המנהרה
ואיתך האור
שמחכה לי
שבא לקחת אותי ממך
לעולם החדש
אלוהים,
אף פעם לא האמנתי בך,
אבל עכשיו
יותר מכל
אני רוצה לפגוש אותך
אני מגיע,
ושערי שמים נפתחים בפני
לידי אישה קטנה עם כנפיים.
היא ממלמלה משהו,
ואז מסתובבת לכווני,
מסתכלת עמוק בעיני
ובוכה
וידה
ידה מצביעה לכיוון אחד
וזה מטה
ואני נופל
ונופל
ומתרסק על ריצפה לוהטת
וקירות של אש סוגרים עלי לאט לאט
והן אומרות,
בשקט בשקט,
"ברוך הבא לגהנום,
גהנום ושמו
ארץ." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.