עוצם את עיני,
רואה את עינייך
ומרים עוד כוסית.
חשבתי הרבה עלי ועלייך,
ולא ידעתי מה להגיד.

רציתי להפסיק לכתוב עוד שירים
קיוויתי שזה יעבור,
ושוב קיבלתי את אותה יריקה בפנים.

נפשי הפצוע
      שרה מתוך אהבה
אך כמה כואב שאת איתי לא תשירי...
כי את טובה ויפה
ואני?
ואני את עצמי בחיים לא ראיתי.

שירי אהבה נכתבו ע"י שוטים
על מנת שכדבש
ישמעו לאוזני אוהבים.

אהבה ושנאה מתערבבים לאחת
                     במערבולת הרגשות,
                              אני יודע את האחת.

לנגד עייני תווי פנייך
אני רוצה לשחררך,
אך לא להפקיר את בתולייך.

לא הרעלתי עצמי בכוסית
ששתיתי,
בך הרעלתי
ואת את נפשי לא תביני.

הצפת הרגשות עולה אל גרוני
וחונקת....
אני עוד משורר שוטה
שיצר שיר על שנאה,
תשתכרי ממנו
ותמצאי סוף סוף אהבה.