ליאור אנג'ל / הרהור של בוקר |
בוקר עולה השמש זורחת
הלבנה מתחבאת בין ההרים
עם הזריחה לא מתווכחת
ורק אני יושב פה עכשיו
את הראש מנסה להרים
אך העייפות חזקה
על הכל מעיקה.
חושב על מחר
או על היום
לא מבין מה החיפזון
להיפרד להגיד שלום
ולא להיפגש יותר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|