המכשול הנפשי הוא החזק ביותר, כך חשבתי, אבל הבנתי שגם המכשול
השכלי, המחשבתי, הוא חזק.
למה אני מתכוון? אני מתכוון לזה שכשממש רוצים משהו הנפש אומרת
לנו מה לעשות. מעין מצפון אם תרצו. ואם כבר עברנו את המכשול
הזה ונתקלנו במכשול השכלי של המחשבה, אנחנו בבעיה.
המכשול השכלי מעמיד אותנו בדילמות של כן אבל לא, לא אבל כן.
כלומר אפשר אבל לא כדאי, או לחילופין, כדאי אבל בלתי אפשרי.
לדוגמא: מישהו שאוהב מישהי וממש רוצה אותה, רוצה להגיד לה את
זה, אבל הנפש לא נותנת לו. ברגע שהוא עובר את המחסום הזה הוא
נתקל במחסום ה"כן-לא/ לא -כן". כן- אני אגיד לה את זה, לא- לא
כדאי לקחת את הסיכון, יכול להיות שזה יפגע ביחסים. לא - אני לא
אגיד לה את זה, כן - כדאי לקחת את הסיכון ואולי רק כדי לדעת מה
היא מרגישה.

לאחרונה גיליתי שגם אחרי שעוברים את שני המחסומים האלה, יש
הרבה מחסומים אחרים שלהם עוד לא נתתי שמות. אבל הם די קשורים
בדיבור של דיבור וחשיבה.
שרוצים להגיד אבל לא מצליחים, או שמצליחים להגיד אבל לא את מה
שרצינו.