|
החוף מוכה קצף וחול
והשיער והשמלה ברוח עפים.
זולגים רגשות אל הים הכחול
נמהלים זיכרונות עייפים.
ומרחוק עוד גל מתקרב
ובמליחות בקצות השמלה נוגע.
וזיכרון אחרון בים מתערבב
ולא מותיר גם למה להתגעגע.
(נובמבר 2005) |
|
|
למה לאהוב תל
אביביים? מה רע
בהרצליינים?
שמואל
איציקוביץ' חש
מדוכא מינית על
ידי אויבותיו
לכתיבת
הסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.