זה נראה לי כמו דרך שלא נגמרת
ואני הולכת והולכת
מסתכלת מסביב, לפעמים נופלת
מעקמת את הרגל, יורד קצת דם מהברך
אנשים עוברים מולי
עוברים לידי
חלקם מצטרפים אלי לכמה צעדים
חלקם ילכו איתי תמיד
היעד לא ידוע
אבל נגיע רק בסוף
אומרים שסוף הוא תמיד התחלה
ואם כל אחד בוחר את הסוף שלו
גם את ההתחלה הוא בוחר.
אולי זה לא היעד בכלל, אלא הדרך
או שזו לא הדרך, אלא האנשים...
אני חושבת שזה לא האנשים, זאת אני
ואני מחליטה על הסוף
וגם על ההתחלה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.