חשבתי לצאת החוצה
ואז נכנס העולם אל דלתי,
דילן שר באופן שהוא נוגע
עמוק ככל שזה אפשרי,
אני לוגם בקבוק קארלסברג
וחושב על היום בו יסתיימו:
שלוש שבועות שהנחת בדרך
לשמש מבחן והכרעה

לומד למבחני שנה א', פילוסופיה
מתמרן בין זה ובין העבודה
לאהבה-ולכתיבה,
האם עדיין אני בוחר את חיי
בכל יום, מחדש?

יש כל כך הרבה קשה
וכל כך מעט רך בין הקצוות,
אני אוהב את חיי,
עדיין
ב-מ-ר-ו-ח-י-ם

יש כל כך הרבה משוררים-יוצרים
שנולדו שנים ארוכות אחריי,
כבר זקן בעודי צעיר לימים...
יש כל כך הרבה נשים יפות:
שיער שחור ועיניים של יהלומי פחם,
ואני
נותן הוראות ברורות
לעשות סדר בברדק הזה,
לרוב מחבבים אותי,
דווקא,
העתיד שלי שרוי בערפל

רגעי עונג על גג לוהט-
הידיים שאני מחזיק כששוב: אני נושם.

לילות בלהה
חלק מקונסטרוקציה מורכבת יותר,
פונקציה עם מגבלות מטושטשות,
שמכילה בקודקודים את הכלכלה והפוליטיקה ואת האמת,
ואת חיי הילדים שנשפכים מבין האצבעות
רכים לימים - קורבנות על מזבח דמים
לא פוסק

חולפים הקיצים לפעמים
כמו אותם ימים דביקים
שאת מחזיקה את כף ידי
ובלחיצתך לוחשת: חבק אותי!
ובחפשי את עינייך
את מסתתרת,
בבקשי את נפשך-
את דועכת

לילות קצף של גלים על פני הים
ריח של דגים רקובים עובר בינינו,
האם לא מגיע זמן שנצטרך, ללמוד-
לדבר