|
הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים הַיָּמִים
וּבוֹקְרִי חָשׁוּךְ וְעַרְפִלִּי
הַיְּקִיצוֹת רְקוּעוֹת בִּירִיעוֹת קוּרִים
דַּקִּיקִים עוֹטְפִים כּוֹבְלִים
אֶל יוֹם צוֹפֵן סוֹד רָעִיל
וְהוֹלְכִים וּמִתְגַּנְּבִים הַהִרְהוּרִים
מַכִּים ש-ַרְעַפִּים בְּסִימָנֵי תִּשְׁאוּל
הַנַּרְקִיסִיזְם הַסָּיְינְפֶלְדִּי הַקּוֹלֶקְטִיבִי
שֶׁל הַבְּיַחַד מְחֻסַּר בְּרֵרָה
הוֹלִיד עוֹלָם מַצְחִין
שֶׁל בְּדִידִים בְּהִתְנַכְּרוּת וְהִסְתַּגְּרוּת
בַּתְּחוּם שֶׁבֵּין קְלִפַּת הַמּוֹחַ
לְרִפּוּד הַגֻּלְגֹּלֶת פּוֹרֶצֶת מְהוּמָה
חַסְרַת תּוֹחֶלֶת מִשֶּׁאִלְתִּית
אִם חַיֵּינוּ כְּאָטוֹמִים מְבֻדָּדִים
בְּלִי יַחַס לַחֹמֶר סָבִיב
לֹא פּוֹגְמִים בַּמִּרְקָם הַכּוֹלֵל
וְהַאִם הַמִּרְקָם הַכּוֹלֵל
אָכֵן כָּזֶה שָׁלֵם וְאָחִיד
אוֹ שֶׁחָל פֹּה אֵיזֶה בִּקּוּעַ שָׁקֵט
שֶׁלֹּא הִצְלַחְנוּ לִשְׁמֹעַ
וַאֲנַחְנוּ מְסָרְבִים לִרְאוֹת
גַּם שִׁפּוּדֵי עֵינַיִךְ הַתְּכֻלִּים
חִדּוּדַי אָפָּטִיּוֹת מְדֻמָּה
מְמַקְּדִים סִכּוּל סוֹפִי מֻחְלָט
בְּשִׁדּוּרֵי תַּחֲנַת רִגְשִׁי הַמְּבֻדֶּדֶת
הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים הַיָּמִים
וּבוֹקְרִי חָשׁוּךְ וְעַרְפִלִּי
יוֹמִי אָפֵל, קוֹדֵר - רָאשִׁי עָלַי כְּאֶבֶן
וְאִישׁ לְאֹהָלֶיךָ יִש-ְרָאֵל
נָפוֹץ בָּרוּחַ כְּעָלֶה נִדָּף
15/5/2007
|
|
|
-"אנחנו שנינו
מבוגרים, אז
תגיד לי,
בגימנסיה, יש
סמים?"
- "אל תדאג, יש
מספיק לכולם"
דו שיח טיפוסי
בין הורה
לתלמיד, ביום
פתוח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.