נשמה ראשונה

עליה ויתרתי בנעוריי עת חמדתי
את בנות הישוב הלבנות
ששטו אליי ממרחקי ים
לשהות במחיצתי שלושה סהרים
ולחזור זרועות בי.

נשמה שניה

זאת נלקחה ממני על ידי אלוהיי
אבי מחל לי שלא קיימתי הבטחה
ואלוהיי גזר אותה ממני להרחיקו
עידן ועידנים מכאן.

נשמה שלישית

אותה איבדתי לפני שנים רבות
הנחתי אותה על הספסל עליו
ישבה אימי, היא עדיין עמי
אבל כבר לא אימי.

נשמה רביעית

אותה הותרתי בארץ הרי הארזים
מתבוססת בדמה וגוססת למותה
היא לימדה אותי כמה אני רע
כשאני בוחר לחיות
וארון קבורתה עטוף בדגל
מוצפן בכליותיי.

נשמה חמישית

זאת הנשמה ממני נפלה
עת רצתי כאחוז אמוק
לתור אחרי תהילה וממון
לגייס לעצמי הון שיחליף בי
את האון.

נשמה שישית

את זאת מכרתי במחיר מציאה
בתמורה למעט שמחה
שתבוא לבקר אותי
לפחות אחת לשנה
להעיר אותי מתוך שינה עמוקה.

נשמה שביעית

ואת עדיין כאן ולא מרפה
כל מחסור ודאגה ממני מסירה
עוטפת אותי בחמלתך ובשמלתך
החזרת בי את שעליו ויתרתי
וממני נלקח
כל שאבד לי ומה שהותרתי
אספת את שנפל
ורכשת את שנמכר

הרים ומרחקים אליי רקעת
מים מלוחים לגמת וגמעת
להאיר בי, איש של אישה.