ארבל הכרמלי / רק בלי פלא חלומי |
וכזהב עתיק הבהיק פתאום יומי,
טרם יודע לבך כי מסך לבבי הרים
אך בידייך - את כבר קולעת הקורים,
ואני, כעץ כבד צמרת - מתנער;
מתיר לך מעלעלי לקלוע הזר.
דעי לך, מציתת לבב בלילי,
שמעי לך, מנגנת פעמונים בראשי -
אם רק חלומות באת לפזר
ומהם רק הד ייוותר -
אל תחתמי בי את פלאך
כי בכלאך רגעי יכלה.
25/03/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|