|
שיסית בדידותי בזינוק ממסתרים
וכזהב עתיק הבהיק פתאום יומי,
טרם יודע לבך כי מסך לבבי הרים
אך בידייך - את כבר קולעת הקורים,
ואני, כעץ כבד צמרת - מתנער;
מתיר לך מעלעלי לקלוע הזר.
דעי לך, מציתת לבב בלילי,
שמעי לך, מנגנת פעמונים בראשי -
אם רק חלומות באת לפזר
ומהם רק הד ייוותר -
אל תחתמי בי את פלאך
כי בכלאך רגעי יכלה.
25/03/05 © |
|
|
שני ילדים
ושניצל נכנסים
לחנות ממתקים
ומתחילים לגנוב
מכאן ומשם.
לפתע, נכנס שוטר
ושואל את הילד
הראשון:
"ילד, למה אתה
גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב, אני
מתכוון לקנות את
זה".
-
"טוב. ואתה,
ילד, למה אתה
גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב, אני
מתכוון לשלם על
זה"
-
"אה, טוב. ואתה,
שניצל, למה
אתה גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב. אני
שניצל."
- השניצל - |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.