הקטע הזה הולך לדבר על התבגרות.
אולי בעצם על התפכחות. בכל אופן, על איך שעכשיו אנחנו צעירים,
יפים, מבטיחים. מבטיחים לעצמנו, לסובבים אותנו, לחברה. קצת
חוששים, אבל בטוחים בעצמנו. העור שלנו מתוח, השיער שלנו מלא
ובוהק באור השמש, שמסמלת בשבילנו אופטימיות.
יש לנו גיבוי, לרובנו, כמעט מכולם - ההורים, המורים, המפקדים.
כולם בטוחים שנצליח. כרגע אף אחד עוד לא מדבר על 'להסתדר',
כולם מדברים על 'להצליח'. נכון, לפעמים כשהם מדברים איתנו על
העתיד, מדבר מן העיניים שלהם איזה חשש. אותו חשש שאנחנו שומעים
מאנשים קצת יותר גדולים מאיתנו, אלו שכבר 'יצאו אל העולם'
ועכשיו קצת קשה להם והם בינתיים מנסים 'להסתדר'.
אותנו זה לא מטריד (אולי את חלקנו הקטן, וגם זה, רק מאוחר
בלילה), כי אנחנו יודעים שזה כנראה רק שלב, משהו שעולם עוברים
עד שהם מתמקמים באמת בנקודת הפתיחה שלהם במרוץ. כי אנחנו
צעירים, יפים, מבטיחים - איזה סיבה יש שתמנע מאיתנו להצליח?

...ואז זה מתחיל לחלחל. תקופת ה'להסתדר' מתחילה להסתבך
ולהתארך, ה'להצליח' מתחיל להתרחק מאיתנו. טיפה ועוד טיפה.
פתאום אנחנו מבינים את אותו החשש, הרמוז, מפעם, שכאילו אמר אז:
'זה בסדר, לבינתיים אני מוכן לחכות', ועכשיו אנחנו מגלים את
עצמנו בתוכו. מודאגים קצת יותר מדברים שלא צפינו, או שלא צפינו
שידאיגו אותנו בכלל, הרי זה אנחנו, הצעירים, אומרים שהעולם
שייך לנו, אז איך זה יכול להיות. היכולות שלנו לא מסתדרות עם
התנאים, הנתונים לא מאפשרים לנו לחיות את הכשרונות שלנו, שלא
לדבר על לפתח אותם, הרצונות שלנו לא משתלבים במציאות. המרוץ
הזה, שכל כך חיכינו שיתחיל כבר, מתגלה כמבוך בלי כללים, לעיתים
גם ללא אפשרות יציאה, שלא לדבר על הגיבוי ההוא מפעם. יכול
להיות שפה נשאר? מסתובבים לנצח כאן, במבוך הג'ונגל הזה? כאן
השמש היא רק עוד תזכורת מכאיבה לבחירות ה'אין ברירה' שאנחנו
עושים אחת אחרי השנייה. המושג שהיה לנו ברור שלא ישמש אותנו
הופך להיות ענן כהה שמרחף מעלינו - להתפשר. להתפשר, העיקר
להסתדר.

יחידים מאיתנו לא יהיו כאלה. הם יצברו תנופה, וימריאו מעלה
מעלה, עוקפים את העננים השחורים של כולנו, ויגשימו. את
היכולות, הכשרונות, הרצונות, את ההבטחה שהם היו. את עצמם.
לא כולם, אפילו לא הרבה. מתוך מאה - שלושה, אולי ארבעה.

                    ואתה,
                    אני יודעת שתהיה מהיחידים האלו,
                               ואני רק מקוה שאני אהיה כמוך.