ג. א. טלי / היורה |
לצדי אבידן המת, דליה שהלכה, סילביה שלא התכוונה
כולנו כבים-נדלקים בסדר נורא
את כוחנו לומר
לנסח את צבע עיניו
את בטן שפתיו
את לשונו המפתה
---
נפרמים-נפרדים בשקט נופל
מוכנים לשלום מאוחר
לאור, שקובר את מתיו -
הגוועים לביתם
בלי לירות
---
דבר. זולת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|