הימים הפכו שחורים, האור כבר לא מפציע,

עננים כה אפורים, כמו כבה הרקיע,

העלים כולם נשרו, מן העצים המאפירים,

הענפים כולם בכו,לאן הלכו אותם עלים.


וכל זה מדוע ולמה, שמישהו יאמר לי עכשיו,

כמה מילים עוד אומר, עד שיתרפא לי הלבלב,

כי חיים בלי אהבה, הם כמו עץ בלי עלים,

כי חיים בלי הכמיהה לאדם אחר, ממש מדכאים,


ולכן יצאתי אל הרחוב, לחפש לי מישהו לאהוב,

היציאה היתה מתוך כאב, ואז גיליתי  שלאהוב,

אני אוהב...