אוולין אלדד / ידיי הוגות געגוע |
אתה פה בגודל טבעי בממד
הזה של שנינו יחד
אבל אתה ישוב ממול
מספר על סיינה ועל פיזה.
אני מקשיבה
וידיי - לא מקשיבות
מבקשות - שקט למלים
שיחה ללא קול,
ידיי לך הוגות געגוע
ללא מלים - ללא נוע
רק בלחש השפתיים.
חג, חג השעון במחוגו עגולים
ועוד עגולים מהירים,
יותר מהירים.
ורק אצלי נותר עגול אחד פתוח.
4.09.2003
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|