אתה פה בגודל טבעי בממד
הזה של שנינו יחד
אבל אתה ישוב ממול
מספר על סיינה ועל פיזה.
אני מקשיבה
וידיי - לא מקשיבות
מבקשות - שקט למלים
שיחה ללא קול,
ידיי לך הוגות געגוע
ללא מלים - ללא נוע
רק בלחש השפתיים.
חג, חג השעון במחוגו עגולים
ועוד עגולים מהירים,
יותר מהירים.
ורק אצלי נותר עגול אחד פתוח.
4.09.2003 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.