כמו שאת
התאהבתי ונעצרתי
נעצרתי מלחפש
התבייתתי בחלומות
פחדים כבר לא מכניעים אותי
לא מאבד אותי איתם
האנשים כנוף בוגר
גם בשאון השקט לוחש
לחזור אליו מרגעי יום נודד
בערפילי מתכת דהוייה
בשלווה המסופרת כבדייה
בצעדים שמניתי עד אלייך
נעצרתי
נסקתי ראשי מעלה
מסקתי אגלי זיעה של פחד
נצמדתי לתמצות של גוונייך הרבים כל כך
מיישיר מבט לזמן איתך
מגלגל עיניי עד בואך אליי
מנקד את האהבה ועוצר בה
כל יום מהתחלה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.