מוקי בן-רגלי / נסלתרות דרכי אהבה |
ולי בלב מהלומה.
ממתין, דרוך בציפיה, למקרה של התקפה -
עת תפציע למולי אהובתי מן המרקע.
הדופק שוב מואץ -
כשהיא בעורף המופצץ.
וכשמגיעה שעתה לעלות מן הדממה -
גם אני פגוע חרדה... ואהבה.
אני לא מאמין שזה קורה לי.
ואולי זה רק נדמה לי.
איך העתיד פתאום יפה לי.
כשאני חושב עלייך - נסלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|