על שולחני יושבים בנחת
דיסקים חדשים מכל הסוגים
וכל סגנונות המוזיקה.

אך על קיר חדרי
הקט והצנוע
תלוי מעמד
בו נמצאים העזובים.

אלה שכבר לא שומעים,
אלה שכבר נמאס.

הם הדיסקים שכבר שכחת שיש לך,
יושבים ונזכרים כיצד
פעם
הם היו הדבר החם
יושבים ומחכים.

מחכים שתיזכר,
שתשים במערכת עוד פעם אחת,
רק עוד פעם אחת.

הו דיסקים עזובים,
פעם הייתם גאווה.
כיום אתם בושה.

הו דיסקים עזובים,
פעם הייתם מעלים חיוך על שפתיי.
כיום אתם מעלים אבק.

הו דיסקים זנוחים,
פעם חייתם,
היום אתם מתים.