-אז למה לא ברחתם?
-מה?
-מה מה? למה לא ברחתם? בעצמך אמרת שהיתה מן הרגשה כזו באוויר.
-כן, כן, הרגשה היתה, אבל אתה עוד תלמד שהמוח שלנו מאוד מורכב.
לפעמים אולי אתה חושב שהיתה לך הרגשה רק אחרי שקרה משהו נורא.
-כן, כמו שתמיד אחרי פיגוע שומעים את האמא אומרת שהיתה לה
הרגשה רעה אז היא התקשרה ולא ענו והיא מיד הבינה שקרה משהו
נורא. ומה עם כל הפעמים שאמהות הרגישו משהו נורא, התקשרו, לא
ענו להם, והתברר שלא קרה כלום ונגמרה הבטריה.
-לא, לא בדיוק. זה יותר אולי כמו שאחרי שקורה לך אירוע לא
נעים, כמו אחרי האקסידנט שלך, חשבת כל הזמן שבאותו בוקר כשקמת
מהמיטה היה איזה משהו מוזר וכשהתלבשת לבד ופתאום אתה מוצא את
עצמך לבד בתוך האוהל הזה כשאתה מכניס את הראש לחולצה, חשבת
לעצמך איזה משהו שבדיעבד מבינים אותו אחרת?
-כן... אני מבין על מה את מדברת.
-אז זאת היתה ההרגשה. מצד אחד אני בטוחה שהרגשנו שזה מגיע,
שצריך לברוח, והיו כאלה שברחו, קראנו להם נמושות, אבל מצד שני
- אולי המוח מדמיין ורק עכשיו בדיעבד אני יכולה להבין שהיתה
הרגשה באוויר. עכשיו זה לא חוכמה. להרגיש את הריח הזה בזמן
אמיתי ולנהוג לפי האינסטינקטים - זאת החוכמה.
-כן, כמו שאבא אמר שבעסקים הוא בכלל לא קורא את כל הדו"חות
שמביאים לו, הוא רק מסתכל על מישהו בעיניים ומרגיש אם כדאי לתת
לו כסף.
-כן, אני מניחה שזה די דומה. בכל אופן, גם כשהייתי קמה בבוקר
ושומעת מה קרה בלילה, וכמה רצחו בבוקר, הייתי כמו כולם אומרת
לעצמי שככה אי אפשר להמשיך, וצריך לעשות משהו, ויש פתאום איזה
תמונה בראש שאני, רואה, נו, כמו בקולנוע איך אני ככה נראית כמו
האישה שם שזרוקה במדרכה עכשיו. ואז צריך לקחת דוד שלך...

הקטרקט בעיניה הבריק פתאום, הדמעות הופכות אותן למראות קטנות
ורטובות.

-דוד אפרים?
-כן, מאמינקה, כן, אפרים. לקחת אותו לגן ילדים. להכין אוכל
לשבת, לנקות, היו לנו חיים שם. זה לא כמו במוזיאון, הכל שחור
לבן כאילו מפעם, רק אנדרטה. היינו חיים שם. כמו פה. אתה יודע
מה זה חיים. אז היינו אומרים חייבים להמשיך, יהיה טוב, והתמונה
הזו של הקולנוע מהראש נעלמת עד הפעם הבא. כל אחד חושב שהוא
יסתדר, הבעל של זאתי מכיר את ההוא, והחבר של מוישי שמע שככה
וככה, כל אחד חושב שהוא יסתדר. נזכר בספתא שלו שעברה יותר גרוע
והסתדרה בסוף אז למה שהוא לא?
-ובגלל זה לא ברחתם? בגלל שצריך לקחת את דוד אפרים לגן? אני
הייתי בורח ליערות ונלחם!!!
-אח, מאמינקה, גם אני בגילך לא הבנתי למה לא ברחו. גם אני
חשבתי בגילך - למה לא נלחמו? אני חושבת שאתה יכול להבין יותר
מילד רגיל למה לא ברחנו.
-למה אני יכול להבין? מה זאת אומרת ילד רגיל?
-נו, אתה יודע...
-לא, אני לא יודע!! אני לא ילד רגיל?
-אתה ילד נפלא ומיוחד ואף אחד הוא לא רגיל לספתא שלו, אבל אם
היית צריך לברוח עכשיו ולהילחם ביערות, היה לך קצת קשה, לא?
-זה לא נכון...
-אני לא התכוונתי להעציב אותך, מאמינקה, אבל ככה זה היה בדיוק.
החיים שלנו קשרו אותנו לשם כמו כיסא גלגלים. השפה שלנו, המשפחה
שלנו, הספתא הזקנה, העבודה, החלומות, כל העתיד שלנו היה שם. כל
הכסף שלנו שמנו על בית עם גינה שם. שלאפרים יהיה חצר לגדול עם
כלב.
-ולא חשבתם שאפשר למות? במוזיאון המדריכה אמרה שהיו סימנים
לפני אבל אנשים רק חשבו שיהיה טוב. אם היו סימנים, למה חשבו
שיהיה טוב?
-איפה המדריכה שלך הייתה כשצריך אותה, מאמינקה? כנראה זה טבע
האדם. גם ספתא שלי סיפרה לי איך כל המשפחה שלה לקחו לגזים
באושוויץ וברכבת שלקחו אותם, נו אתה יודע איך, ראית סרטים, הם
עוד חושבים שיהיה טוב. שולחים כל היהודים לפולין, ואף אחד לא
חוזר משם להגיד איך היה אז כנראה נהנים שם.
-אבל היא אמרה שאחמנידג'אד אמר שזה מה שהוא רוצה לעשות ושבכל
השנים לפני הוא שלח אנשים עם פצצות, אז איך חושבים שיהיה טוב
אם הוא שולח פצצות ונלחם?
-נו, אז אמר? אמרו משוגע, ולמשוגעים לא מקשיבים. הם גם עשו את
זה חכם - לא ככה בבת אחת. בני אדם מתרגלים לכל דבר. כמו שספתא
שלי בהתחלה היתה המומה שלוקחים אותה מהבית ושמים בגטו, ואחר כך
מתרגלת, ככה הם, בהתחלה שלחו כסף לאנשים שיקחו פצצות על הגוף
ויהרגו, ואז שולחים נשק וטילים ופצצות לאנשים שיילחמו בשבילם,
וגם זה מתרגלים, יהודים מתרגלים להכל.
-ומה, לא חשבתם שיזרקו עליכם את הפצצה האטומית?
-אם מישהו היה חושב באמת, באמת מאמין שיזרקו, אתה חושב שהייתי
מדברת איתך פה, באוסטרליה? דיברו הרבה, אמרו נעשה ככה, ואם
יזרקו נעשה ככה, אבל לא באמת הבינו. אמרו "אין אינטרס", אמרו
"הם יודעים מה יקרה להם". בסוף, השלטון של האירנים, יימח שמם,
פחדו שיעשו נגדם הפיכה, וגם רצו להשמיד את הארץ שלנו, ישראל.
אז לקחו שתי ציפורים במכה: גם מחקו את ישראל, וגם הטילים
הישראלים של התגובה מחקו את העם האירני שבערים הגדולות וביחד
איתו את הסכנה של הפיכה. היום לישראל קוראים פלשתין ויש שם
עשרות מיליונים של חולי סרטן פלשתינים עניים, ובאירן - טוב,
ראית חדשות אתמול ומה שקרה בטורקיה... איזה אסון, מאמינקה,
איזה אסון...