ביני
מלטף בתוכי
עוטף את לילי ובבוקר נגוז
כחופן דק של אבק
מכאיב בשנתי, פוצע אט אט את כנפיי
כנפיי ציפורים נודדות
מעתיר בדממה עיטורי גבורה
על חזי הפצוע
מפריח נשיקות של עצמיות
על פניי גורלי
מושיט יד חזקה כאהבה נכזבת

היכן כל אלו שהייתי אני, היכן?

אינני?
אינם?

ביני
מלטף בתוכי
מורה את דרכי, לאבד לאבד
אין עוד מלבדי לאבד את שבילי
בירידה מפסגה מצוק מיילל
הסופה משקיפה שינה מרנינה

ביני
מלטף בתוכי
נישא בחושך מסעי
אבן צור יקרה מתיזה ניצוצות
ניצוצות
אור