|
יושב על חוף הים צופה בשקיעה
נותן לגלים להרגיש את כפות רגליי
מביט בציפורים שעפות
מרגיש כאילו גם הן, גם הן יודעות
חושב על מקומות רחוקים
שם אנשים אוהבים כמו בסרטים
ללא גבולות מבטאים אהבה
ורק אני פה לבד בחשיכה
הדקות חולפות וכך גם השעות
ושום דבר לא קורה
למרות שיש לי ציפיות
אני יודע שלא מתגשמות כל המשאלות
מחר יהיה כבר מאוחר
ואז ארגיש שהזמן עבר
יושב על חוף הים וצופה בשקיעה
חושב ולא מבין למה אין לי אהבה? |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.