|
זהו, הם נגמרים לנו מול העיניים.
מי שנשאר עכשיו היה ילד בשואה
הילד שלי לא יכיר אותו...
מה אני אמורה לומר לילד שלי?
שהניצולי שואה חיו פה בשמחה?
שלא היה להם קשה?
שהם לא עשו השוואות בין השואה לעכשיו?
לפחות הם לא יראו את ההומלסים עם המספר על היד,
לא ירגישו אשמים על מה שקרה לניצולים
מתחננים לקבל סיוע אמיתי, מתחננים שיתנו להם לחיות
למה לא מזיז לנו מהם???
אנחנו רוצים לגמור את החיים שלנו כמוהם?
לפחות הילד שלי לא יראה...
|
|
|
אין, לא יעזור.
יש יותר מדי
דמויות, רצף
האירועים קופצני
מדי, אין מספיק
רגשות, זה ארוך
מדי - לקח לי
איזה שנה לקרוא.
ואיפה הסימני
פיסוק????
אם התנ"ך היה
נכתב בסטייג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.