הבוקר שוב עלה
האיר את השטח.
הציפורים חוזרות לקן,
מסתתרות מאיבה.
עצים שורקים, שורקים,
שורקים לבואה של מלחמה.

חיילים נכנסו,
אל שטח המוות.
היריות פגעו באוייבים,
חיילים שמחים.
עצים שורקים, שורקים,
שורקים לבואה של סכנה.

מתי יבוא היום,
שבוא אצעד לבטח,
בשדות, אשב במזח.
הוא יבוא, היום הזה,
כן יבוא.
בבוקר יום חדש.

והם יוצאו שמחים,
חשבו שזה נגמר.
אך לפעמים בסוף סיפור
הסוף הוא מר.
עצים שורקים, שורקים,
שורקים כמו יריות.

חייל ועוד חלל,
יושב הוא, והוא נשכב,
והם קיבלו ההודעה המרה
האם והאב.
עצים שורקים, שורקים,
שורקים בכי מר.

מתי יבוא היום,
שבוא אצעד לבטח,
בשדות, אשב במזח.
הוא יבוא, היום הזה,
כן יבוא.
בבוקר יום חדש.

הבוקר שוב עלה
האיר את השטח.
הציפורים עפות בחופשיות,
השדה שוב פורח.
עצים שורקים, שורקים,
שורקים שיר ניצחון.