(אדם לבוש בגדים אדומים ומצנפת נכנס לבמה עם מגילת קלף, פותח
אותה ומתחיל לקרוא)

אדום: אסור להביט לצדדים.
        אסור להביט על אנשים אחרים.
        אסור להשתעל.
        אסור לנשום במידה מופרזת.
        אין לצחוק כשלא מצחיק.
        אסור לבכות כשלא עצוב.
        אסור להעיר הערות סרקסטיות כשהנעשה על הבמה נעשה לא
מובן או ילדותי.
        אסור להשוות את תוכן המערכון למערכון אחר שראיתם.
        אסור לפרש דברים, בהקשרם או שלא בהקשרם.

(מגלגל את הקלף, עושה תנועה מגונה כלפי הקהל, ויוצא כשהוא
מחזיק את הקלף בפיו).
( נכנסים לבמה שני אנשי עסקים, אחד מהם עם המצנפת האדומה של
הכרוז מקודם)

א' (בעל המצנפת): אני חושב שיש לנו עיסקה.
ב': מה ? על מה אתה מדבר ?
א': בוא נחתוך למרדף. נפסיק להכות מסביב לשיח, ונביא את הדברים
החוצה אל הפתוח.
ב': מי אתה ? מה אתה רוצה ממני ?
א' אתה מושך לי ברגל ?
ב': אני לא נוגע בך. מה אתה רוצה ממני ?
א': שפה משותפת.
ב': (חושב לרגע, ממלמל לעצמו) Cut to the chase, pulling my
leg ... הבנתי אותך !
    Now I understand you !
א': אני לא מבין אנגלית.
ב': אבל חשבתי שאתה רוצה שפה משותפת.
א': כן, אבל לא איתך.
ב': אז עם מי ?
א': איתה.

(מצביע על בחורה שנכנסת לבמה פתאום. ניגש אליה ונותן לה נשיקה
צרפתית ארוכה).

ב': אז אתה מעדיף צרפתית.
א': זה לשון נופל על לשון ?
ב': לא בפגישה הראשונה.

(אחד בקהל מתחיל לבכות, הבחור האדום נכנס ויחד עם השניים
האחרים מעלה את הבוכה לבמה ושלושתם יורים בו סטייל בכיתת
יורים).

אדום: למען יראו וייראו.