בראשית הייתה חבטה.
משהו פגע בדופן.
חשבנו: סנונית שאבדה לה דרכה
אבל האביב לא איחר.
דבר מה נורא בישר את בואו
והייתה זו שעתנו היפה ביותר.
לרגע היססנו.
תלאות חיינו טשטשו את זכר דמותה.
שנים שבהן התבצרנו,
את פתחינו הגפנו,
לא האמנו שתחזור לבקר.
לבסוף היא חזרה
להשלים ייעודה
את מר שירתה דבר לא בישר.
קיווינו שהיא עוד לפנינו,
ואז זה היכה,
והייתה זו שעתנו היפה ביותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.