חני סדיקה / תקוות כבויות |
שוב תקוות תלויות בשמיים שכבו בהם הכוכבים שוב חלומות שאיתנו ואינם עוד נחלמים אז חדרי הלב כבים והשמיים נראים לי כה כבדים לא שונאת עוד לא אוהבת יותר סוחפת עצמי כמו הגלים אל החוף שמוחקים ציורים שצויירו על החול |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|