|
שוב תקוות תלויות
בשמיים שכבו בהם הכוכבים
שוב חלומות שאיתנו
ואינם עוד נחלמים
אז חדרי הלב
כבים
והשמיים נראים לי כה
כבדים
לא שונאת עוד
לא אוהבת יותר
סוחפת עצמי כמו הגלים
אל החוף
שמוחקים ציורים
שצויירו על החול |
|
|
תחשבו על זה
שעובר על כל
הסלוגנים ומחליט
מה יכנס ומה
לא.
הנה, הוא בטוח
יותר עצוב
מאתנו.
המזדהה עם כאבם
של אחרים
ולא יודע שלזה
שמאשר את
הסלוגנים יש
שם:
"זה שמאשר את
הסלוגנים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.