|
הבאתי לך פרח
צחור עטור בגבעולי תלתן
ראיתי את האור בעינייך
היית שלי באותו הרגע
אצבעותייך סרקו בשערי
.
פגשתי בשפתותייך
והנשיקה הפכה
רטובה ותובענית
לא יכולתי להתאפק
בדמיוני צפה האחרת
זאת שאת לילותיי טורפת
זאת שאת הסבך שבליבי
מרחוק עדיין חונקת
.
ואת שלשונך כבשה את פי
עינייך עצומות
שדייך מעוכות אל תוך החזה שלי
זרועותייך כרוכות ברכות על צווארי
ובטוחה באהבתך
.
לא מדמיינת לרגע
שכל הווייתי נמצאת במקום אחר. |
|
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.