|
אין הפוגה בלחי השנייה רק שערו הארוך של הסוף
יורד כמו דמעה על שפה סתורה. אגם השיניים נע
בשתיקה חתומה
ספינות הגוף נוחתות לתוך האסלה
כמו רעידת-אדמה הפה מכשף את תחילת הקריסה
הקיבה עולה על גדותיה כמו יבשה חדשה
[במקום קולומבוס יש רק כאב]
|
|
|
"העולם הוא במה,
וכולם אך שחקנים
כולם..."
מרגול בהפגנה
כנגד המלחמה,
מצטטת את
שייקספיר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.