בנימין וולמן / שכחה |
מנצח על גלי ים
סוערים
חלילו מתנוסס בראש תורן
ולצליליו שמים וארץ
רוקדים
אז מדוע קולו בוכה
וזועק משכחת ימים.
ילדנו נושא אישה יפה
מבטה מרכך צוקי זמן
קשים הופך אבנים וסלעים
למצעי מיטה
רכים
אז מדוע קולו מנסר
ומנגן בתוגת אבלים.
אנו פוסעים
בשבילי בית עלמין
בינות קברים ומצבות
כה רבים
אך איה קבר ילדנו
שישן שנת ישרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|