שרון שחף / הזמן שלנו |
ואני מחכה
שתחזור אותה תחושה מוכרת
אושר ואהבה
עצובה וכבר לא יודעת למה
הזמן לא זז
למרות שהוא התרופה
אני מתמכרת לתחושה
וזה לא עובר
אתה
מצית בי ניצוץ של אושר
זיק של תקווה
שיהיה בסוף בסדר
שהכל בסוף יסתדר
כמו רציפים של פאזל
אתה בונה אותי
אך אני כמו מיליון חלקים
איתך נרגעת
מרגישה שוב אני
שלמה
אולי לא
אבל קצת, טיפה
כשאתה כאן
פה איתי באותו חדר
נרדמת בזרועותיך
ומרגישה בטוחה
שוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|