שמיים שחורים וענני העצבות
שוב מתים מחדש
תינוק שרק נולד
לעולם של מלחמות
חייל שנהרג מירי האויבים
והשלום הזה שלא מגיע

בכי של אם שכולה
שאיבדה את בנה היחיד
פחד שמתחיל
ולא ידוע מתי הוא ייפסק
חוסר וודאות מוחלט
ואנחנו מנסים

עוד מלחמה
שמנסה להחריב עולם
בפעם השלישית
עוד אויבים שמנסים להחריב עם
בפעם השנייה
ואנחנו מחכים

ומי ישבור עם חזק
אפילו האויב הגרוע ביותר
לא יצליח להרוס עם מלוכד

ומי יכניע את המטפסים בהר
אפילו האויב הרע ביותר
לא יצליח להפיל מיליוני תקוות

ומי ירים ידיים באמצע שדה הקרב
עם שנלחם ביחד לא יוותר לעולם

ואנו חזקים יותר מתמיד
מחזיקים את התקווה בידיים
משקים את הציפיות לניצחון
מחזיקים אצבעות
ומקווים
להישאר בחיים.

מי היה מאמין שבמרחק של 10 דקות מהבית שלי, לאנשים נגמרים
החיים...