שחר דלומי / לשבת |
כאב על מצב
אחרת שדי
אז חשבתי שאולי
אם רק אולי
נקים ת'ראש
נפקח עיניים
אולי ננסה באמת?
יש מצב במצב הזה?
נצא מה"מוצב",
נכנס למצב של אוהב ונאהב
נזרוק אידיאלים של הרס ושינאה
הציפור יוצאת לדרך
מפלסת דרכיה בואדי מדבר
לוהט.
בסוף תגיע לשם.
הליכה במקום
ואתה שותק
ועוד מתו ולמה?
על כובדה של ארץ אהובה?
כשלון של הוויה.
נרדמת, חולמת
הציפור מתה- נופלת.
נשברה, נגמרה
פגר לחיות המדבר...
אז מה אתם אומרים?
כדאי?
עפר עצמות של שנאה כואבת.
לשבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|