זאבה בודדה,
מי פגע בך כל כך
שהפכת לכזאת
זאבה בודדה?

את תמיד מחייכת
והמון חברים
כל היום
מסביבך מסתובבים.

אומנם...
אני לא מאמין
לחיוך היומי
כי פגשתי אותך
בלילות הקרים.

כן, כל לילה כזה,
כאשר אף אחד לא רואה,
את עולה על ההר
הגבוה ביותר.
שם עומדת
מתחת לאור הכספי
של ירח.
מייללת.
את שרה שירך העצוב
על גורלך הבודד וקצוב.

אני עף מסביבך,
ולאט לאט
בחום אהבתי
אותך עוטף...

את בורחת,
צועקת, צוחקת.
צורחת,
נושכת!
את מושכת,
דוחפת,
להתקרב לא נותנת...

אך אני מאמין
שבסוף תיכנעי!
פרוותך זאבית
תתפרק, תיעלם
לתמיד!

תאמיני לי רק:
לידי
זאבה בודדה
את כבר לא תהיי.