במיטה מוזרה ונשכחת
הייתה לנו שעה עגולה
את ואני היינו מחוגיה
שבים ונפגשים בחשכה חמה
מחוגים לבנים שזורחים
באור פוספור עמום
סובבים על צירם
באפלולית רכה.
אך לא היה מי שיביט
כיצד עירום מתרפק
נאנח בפיתול דקותיו
אף לא היה מי שיידע
איכשהו תמיד מאוחר מדי
שזו הייתה השעה הנכונה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.