אמרי את שמי מבין שפתייך
כי לי זו המוסיקה הממיסה כל חיץ,
זו הנעימה אשר אותי תרקיע
ישר לכוכבים, לשמיים של הרקיע.
כשאת שמי לוחשת - כאילו מנגינה ציידת
אל תוכי מזדחלת ובקרביי מהפכת,
כמו טעם מעשה אהבה
שנשאר בפה עוד תקופה ארוכה
ונותן הכוח לאהוב איש את אישה
גם בין העתים של פגישה לפגישה.
נו, לחשי כבר את שמי...
כן, זה אני!
וגם שאנו מתייחדים -
אנא, אמרי שמי בלחשושים
וכשאהיה עמוק בתוכך -
ארצה מיד להיות עמוק עוד יותר,
לעומק הנצרך להגיע ללבך
ולחלחל בתוך נשמתך
כראוי לאישה שאותה אוהבים
בתאווה ובעדינות שיחד משתרגים.
והנה, את מתקרבת לאביונך -
את מגיעה לפסגות אהבתך
וזה בדיוק הזמן ללחוש שוב את שמי...
לאאא, מוטב שדווקא תצרחי!
ואני, בשומעי את שמי יימס לבי
כמו שגופך ממיס את גופי
והיו תאוותינו כאחת
לנהר גדול, רחב ואיתן
המזין את ים אהבתנו
במיצי תאוות בשרינו.
© |
