לילה נוגעת באור / מתמסרת בשקט |
כשבפנים כל-כך מעורפל
אני פותח דלת, מנפץ חומות
מתאהב לרגע ונבהל.
טבעי לרצות שהשמיים יפלו
כשבלב משתוללת סערה
אני קוטפת לי שמש, מסונוורת ממך
קירות שבניתי לא ישובו בחזרה.
טבעי שאת כבר לא מתמוטטת
רק מתמסרת בשקט
לאדישות נינוחה.
------------------------------------------
26.7.06
זה הולך ומחמיר
אמונה,
שובי אליי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|