שכוב
הייתי על הארץ
מראשותי
האדמה היבשה.
תנומה קלה
הייתה זאת
נעורתי
בלחישה זכה
היער
שוב קורא לי
האקליפטוס
מתפאר עלי
חריץ נפער
בעפעפי
קרני אור
סינוורו עיני.
ואז היה הכל
תכול
ומול עיני נישאו
בלי קול
אמיר
ואמירה יפה
הוא תמיר
והיא שפופה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|