אני ממש כמוך אני
לא משהו מיוחד
אוהבת אפרסקים סתם
כמו כל אחד
כשאני קמה בבוקר
מצחצחת שיניים מול המראה.

השארתי חתולה לבד בבית
עם אוכל ומים בקערה
אני יורקת לכיור ומתגעגעת
בדיוק כמוך..

נכון כשאני קמה בבוקר-הזוועה
איך שהשיער שלי נראה..
כשאני מפחדת  
אני קופאת על הכיסא
בוהה בנקודה לא חשובה בתקרת המחסה
אין גיבורים בסיפור הזה את יודעת..

ויש לי זמן
עכשיו יש לי זמן. עכשיו
בין לבין אני חושבת שאת
אולי אפילו בגילי
אוכלת אפרסקים בצד השני
במציאות מקבילה וכאן
עוד יום עבר...

בשקט המשקר של הלילה
לבנו פועם בקצב מתואם.