לדבר עם השתיקות שלך
שיחות ממושכות עם שפיות פילוסופית
לטעום את הזמן שלך
דקות עבות, שעות דקות
להשתוקק למגע קולך שילטף
את שמי
נראה לאן המילים האלה
יקחו בסוף
שם בטוח יותר מלהישאר
כאן איתך ולהיסחף אל הפינה
צפופה וחונקת, מנוונת
מעורפלת, נטולת גבולות
מכאיבה בכתפיים
ודוקרת במחשבה

הקמטים מתרוצצים להם
ומחפשים מקום לנוח
בו
על פני,
שעון החול יעצור עוד מעט
ואהפוך לאפור

זה פשוט בלי לחשוב
מערבולות של חיוכים
שקורעים את הלחיים
ודמעות
פרא, לא נשלטות, פורצות
את דלתות העפעפיים

(24.7.06)